רש"י
ביערת הדבש. בקנה הדבש, כמו (שמות ב ג): ותשם בסוף, דמתרגמינן: ושויתיה ביערא. ו'סוף' הם קנים של אגם, וכן (שיר השירים ה א): אכלתי יערי עם דבשי. ובלשון ישמעאל קורין לאותו דבש סוקר"א בלע"ז, מפי רבי נתן הישמעאלי:
מלבי"ם
ויונתן ספר שיונתן היה לו שלש התנצלות, א) שלא שמע בהשביע אביו והיה שוגג, ב) וישלח את קצה המטה וכו' והיה רק טעימה קצת שזה ספק אם גזר על זה כנ"ל, ג) ותארנה עיניו כי חשכו עיניו מחמת בולמוס רעבון ועל ידי זה שב אור עיניו, ובזה במקום שאחזתו בולמוס היה מותר לאכול על פי הדין: